מודל האימון שלי TFB - אודליה אימון אישי וגישור

מודל האימון שלי TFB

ראשי »  אימון אישי »  מודל האימון שלי TFB

 
אנחנו רוצים להיות מאושרים.
כל אחד מגדיר את אושרו בצורה שונה ולכן הדרכים להשיגו שונות ומגוונות
אחדים רואים חיי אושר כהצלחה כלכלית או הצלחה בקריירה, עבור אחרים אושר הוא הגשמה עצמית או השגת ייעוד, ולעיתים אושר הוא בפרטים הקטנים כמו לישון עד מאוחר, ובפעמים אחרות אדם ירגיש מאושר רק אם כל אלו יתגשמו בעת ובעונה אחת.
כדי להשיג את האושר יש לבנות תוכנית חיים מוצלחת. מכיוון שאושר מורכב מהרבה פרמטרים, תוכנית חיים מוצלחת מורכבת משילובים ומינונים של מרכיבים רבים. ובעיקרם שלושה: חשיבה, הרגשה, הוויה.
אז מהי תוכנית חיים מוצלחת? איך יוצרים אותה? ניתן להיעזר במודל TFB :
Think =לחשוב
Feel =להרגיש
Be= להיות
בעזרת מודל זה ניתן לכתוב את תוכנית החיים המוצלחת שלנו בכל תחום חיים שיובילו אותנו בדרך אל אושרנו.
 
 
העובדה שהמודל משתמש בפעלים אינה מקרית, אני חושבת שעל מנת להיות מאושר עלינו להיות פעילים בכתיבת תוכנית החיים שלנו, בתכנון המהלכים, בהשגת המטרות והיעדים שיעשו אותנו מאושרים:
לחשוב – מה עושה אותי מאושר?
להרגיש – כאשר תחושת אושר מציפה אותי . לשמר את ההרגשה ולנסות לשכפל אותה בתוכנית החיים שלי
ולהיות – להיות נוכח ופעיל ורגיש בתוך החיים שלי.
על מנת להסביר את המודל אשתמש בדימוי נפוץ מאוד, שאנשים רבים נהנים להשתמש בו בימינו כדימוי לחיים, והוא: החיים כמרוץ.
לפי דימוי זה המשתתפים במרוץ של חייך הם את/ה, המשימות שלך והאנשים בחייך.
במהלך חיינו אנו עסוקים במרוץ הבלתי פוסק, לחיות, להספיק, להשיג, יש לנו כל כך הרבה דברים לסדר, לעשות, לטפל, לתת, לקנות…. עד שבשלב מסוים המשימות "עוקפות" אותנו במרוץ ואז אנו עוסקים בלרדוף אחריהן כדי להספיק. הבעיה היא, שגם אם אנחנו במקום השני במרוץ, עדיין הפסדנו אותו.
אם איננו במקום הראשון במרוץ חיינו משמע איננו מובילים אותם, מישהו או משהו אחר מוביל את חיינו. אנו נגררים, לא נמצאים בעמדת קבלת ההחלטות על חיינו ולכן איננו יכולים לשנות אותם או לשפר אותם על פי רצוננו.
על פי מודל TFB במרוץ של חיינו אנו חייבים להיות ראשונים, חייבים להוביל אותו, כך נקבע את הקצב, נחליט על הדרך, נוביל את אלו שאחרינו.
 
לחשוב Think
בריצה הזו כל אחד משתמש בכישורים שונים כדי להתקדם, אחדים במהירות, אחרים בטכניקת ריצה, ונוספים בנעלי ריצה משוכללות. אך כדי להוביל במרוץ צריך דווקא לעצור לרגע. לעצור במרוץ כדי לחשוב, לתכנן מהלכים, לבדוק את תוואי הדרך, לנסות לאמוד את אורכה, לבדוק את הזמן העומד לרשותנו בין התחנות במרוץ, היכן תחנות ההתרעננות? מהו קו הסיום?
כך גם בחיינו, עלינו לעצור ולחשוב, מה חשוב לי? מה אני רוצה? מה המטרה? איך ניתן להגיע אליה? מה המחיר שלה? מה הרווח? מה נדרש ממני? ולתכנן את הדרך המהירה, הקצרה, המהנה והיעילה ביותר אליה. לדאוג לתוכנית מובנית עם לוח זמנים שכמובן גם מותירה מקום להפתעות, להתמודדויות בדרך ולבלתי מתוכנן.
כשאנחנו חושבים אנו צריכים לוודא שהמחשבות הן אכן שלנו, או ננטעו בנו, האם הן מחשבות אותנטיות או אמונות ישנות אשר כבר אינן רלוונטיות לחיי. כמעט בכל תחום חיים יש לנו אמונות המלוות אותו ובמקרים רבים נתנהל ונתנהג על פי אמונות אלו. 
לדוגמא, אמונה הקשורה בכסף יכולה להיות "יש לשמור שקל לבן ליום שחור" או "חיים רק פעם אחת", האם אני מאמין בזה או שכך חינכו אותי? האם אני בשלב בחיי שאמונה זו מתאימה לי או דווקא האחרת? אם כך האמנתי בעבר האם זה עדיין רלוונטי למצבי היום?
הבעייתיות באמונות אלו, בין שנבחרו עבורנו ובין שבחרנו בהם בעצמנו, היא שאולי הן אינן נכונות עבורנו, אולי הן היו נכונות פעם אך היום כבר לא. כי אז יתכן שאמונות אלו מעכבות אותנו, מכשילות אותנו, גורמות לנו להתמודד עם מצבים מסוימים באופן אוטומטי ואיננו עוצרים לחשוב באמת, לשאול שאלה, לבדוק מה נכון עבורנו ובכך מנציחים דפוס בחיינו שאינו מועיל לנו או מקדם אותנו.
אז בדקו אם המחשבות אכן חדשות ואכן שלכם.
נכון שהמחיר של לעצור במרוץ אומר שלפרק זמן מסוים המשתתפים האחרים יעקפו אותנו, המשימות והחיים עדיין כאן, המרוץ עדיין נמשך, המשימות ממשיכות לעקוף אותנו ואנו יורדים למקום השלישי והרביעי… אולם העצירה שווה. משום שכל עוד איננו במקום הראשון, כל עוד איננו מובילים את המרוץ אנו מפסידים. לא משנה אם אנו מפסידים במקום השלישי או הרביעי.
 
 
 
 
 Fill להרגיש 
במהלך המרוץ אנו חווים רגשות שונים ומגוונים, מהנאה צרופה מהדרך ועד לכאבי שרירים ולעיתים אף הנאה מהכאב. יש הרגשת עייפות ויש התעוררות מחודשת, יש תחושת מוטיבציה בתחנות מסוימות ויש נפילות. החוכמה היא לחוות את כל אותם רגשות בדרך, להבחין מה עורר בנו התרגשות או מוטיבציה ומה גרם לה לדעוך.
כך במרוץ חיינו, לזהות מי האנשים או הרגעים או הפעולות בחיינו שגרמו לנו להתרגש, להתעלות, ליהנות ולהפך, לדעוך, להתפרק. יש לשמר את הטובים ולהוציא מתוכנית חיינו את אלו הרעים. לחוות באמת את האנשים והפעולות בחיינו, להכיר אותן לעומק, ליהנות מההישגים, לחגוג את הרגעים המיוחדים והשמחים שמלווים אותנו., לכאוב ולשחרר את הכאב, לחלום, ללמוד לשמר את האנשים והחוויות שגרמו להרגשת אושר בדרך.
להשתמש באינטואיציה, היא האינטליגנציה של הלב. להרגיש את התחושה הנובעת מהבטן,  ולהשתמש בה ככלי על מנת לנסות לזהות אדם או סיטואציה ולהבין אותם. זהו כלי רב עוצמה, שיש לתרגל את השימוש בו על מנת למצות את יכולתו האינסופית.
כשאנו מנסים לבדוק מה אנו מרגישים לגבי אדם או סיטואציה עלינו לוודא שאנו לא מבלבלים בין אינטואיציה לבין סטריאוטיפים הטבועים בתוכי. 
כדי להשתמש באינטואיציה ולא בסטריאוטיפים השכליים יש להעביר את האונה השמאלית במוח למצב MUTE ולהפסיק להשתמש בהגיון השכלתני ולבדוק עם העצמי האמיתי שלי. לפעמים, צריך פשוט לסמוך על ההרגשה גם אם אין הוכחה חותכת וחד משמעית לאמיתותו של עניין. יש לסמוך על חוכמת הלב.
 
לכן תחנות ההתרעננות במרוץ חשובות, להרגיש תחושת ניצחון והישג על הדרך אותה כבר עברנו, לבדוק איך אנחנו מרגישים לגבי ההמשך, לחגוג את התחושה הבלתי מנוצחת של מי שמוביל את מרוץ חייו ואינו נשרך אחריו.
 
 
 
Be להיות
להיות נוכחים. בהוויה. ברגע. להתרשם מהנוף המלווה אותנו במרוץ, להוקיר תודה על הדרך שעברנו ועל זו שעוד נעבור. להיות בדיוק בנקודה בה אני נמצא עכשיו. בפסיעה הזו. במפגש הרגל עם הדרך.
הרגע הזה קורה פעם אחת, עכשיו. הוא לא קרה בעבר הוא לא יקרה שוב בעתיד ולכן חשוב לי להיות בו, להעריך אותו. העבר כבר נגמר העתיד עוד לא קרה כל מה שיש לי זה את הרגע הזה הנוכחי ואני רוצה להיות בו במלואו.
כשאנו נמצאים, נוכחים ברגע זה בחיינו ולא רק משמרים את העבר או מתכננים את העתיד, אז אנו יודעים להוקיר את השמש שזורחת מעלינו כרגע, להעריך את תחושת האושר המתגנבת ללב מחיוך של אדם זר, מהתאהבות רגעית במישהו לא מוכר, בהרגשת ההתעלות ממעשה לא אנוכי, לראות מה יש סביבי כרגע, מה אני חש כרגע, עכשיו הוא החשוב, לא עוד דקה, לא עוד עשר שניות, הרגע ההוא עוד לא הגיע, עכשיו יש לי רק את הרגע הזה להיות בו. הוא עוד לא היה כאן מעולם ולא יהיה שוב לעולם ולכן חשוב להיות בו. כרגע. פשוט להיות.
להיות נוכחי במרוץ חיינו ברגע שהוא קורה ולא להיות כל הזמן עסוק בדרך שעברתי ובכמה עוד נשאר לי.
 
מודל TFB הוא מעגלי, ומרכיביו מזינים זה את זה. כשנמצאים ברגע, ומבינים כי דבר מה גורם לנו אושר אזי אנו מרגישים, וחולמים, ורוצים לשכפל את התחושה הזו, ההרגשה הזו. לכן אנו מתרגמים זאת למשימה או צורך או פעולה וחושבים כיצד לשלב זאת בתכנית החיים שלנו. אם משהו ברגע הזה המסוים הזה גורם לי לתחושה או הרגשה לא חיובית, ננסה למחוק את הפעולה או האדם הספציפי מתוכנית החיים שלנו. וכן הלאה, נלמד בכל רגע ורגע כיצד לשפר את חיינו, את הרגשתנו בדרך ונוביל את מרוץ החיים הפרטי שלנו בהצלחה.
סוד ההצלחה הוא בשילובים והמינונים בין שלושת המרכיבים של המודל, הסדר אינו כרונולוגי, לעיתים זהו הזמן הנכון לתכנן ולעיתים פשוט להישען אחורה וליהנות מהרגע. לעיתים יש לעצור ולבדוק מה אני מרגיש לגבי העניין. איננו יכולים להיות רק מתוכננים מבלי ליהנות מהדרך או רק להרגיש ולזרום ולחיות את הרגע מבלי לתכנן ולהוביל את עצמי למקום בו אני רוצה להיות.
כך, עם תוכנית חיים המשלבת את שלושת מרכיבי המודל: חשיבה, הרגשה, הוויה, כל אחד יוכל לבנות את תוכנית החיים שלו בדרך אל אושרו על פי הגדרתו.
 
 
ובנימה אישית…
הייעוד שלי הוא אימון אנשים להצלחה, לאושר ולהגשמה עצמית.
תכלית חיי היא להקדיש את עצמי, זמני, מרצי וכישרוני, כדי לעזור לכל אדם הרוצה לשפר את איכות חייו, להעצים ולחזק אותו, לתמוך וללוות אותו, בדרך להצלחותיו האישיות, אושרו ומימוש ייעודו שלו. לעזור לאנשים לצמצם את הפער בין החלום שלהם לבין המציאות הקיימת בה הם נמצאים.